הקמת עסק הוא עניין קשה ומורכב, הקמת סטארט-אפ זה אתגר גדול עוד יותר. מלבד התמודדות עם האתגר של בניית חברה מהיסוד, ליזמים רבים יש ניסיון מועט בעולם העסקי. אפילו כאשר יש להם רעיון טוב, מתעוררות בעיות, כמו פיתוח מוצר, ניהול הצוות, טיפול בכספים ופיננסים והעסקת עובדים תוך שמירה על התקציב. בגלל חוסר ניסיון, חברות סטארט-אפ רבות סובלות מכישלון כבר בשלבים הראשונים.

להלן 8 טעויות שיש להימנע מהן בכל מחיר

1. ללכת לבד – לכמה סטארט-אפים מצליחים יש רק מייסד אחד?

אכן הקמת חברה היא עבודה קשה ולרוב לוקח יותר מאדם אחד להקים סטארט-אפ. יש שיאים ונפילות, שלא לדבר על כמה משימות שרק מעטים יכולים לבצע לבדם ואז יש צורך, בפיתוח, עיצוב, שיווק, ניהול וגיוס כספים. כל תהליך כזה יכול בקלות לתפוס 100 אחוז מהזמן של היזם.

ברוב המצבים, זה בלתי אפשרי להתמודד עם כל זה לבד.

2. לחפף בתוכנית העסקית – האם בניית תוכנית עסקית מבוססת מחקר ונקודות ייחוס קיימות או ששפכת מלל רק כדי לסמן וי? תוכנית עסקית צריכה לתת מענה לשאלות הבאות:

מה מטרת החברה? מי הם הלקוחות הפוטנציאליים? מה הם אבני הדרך? מה הכיוון הרצוי לחברה? מי הם המתחרים של החברה ומה הם עושים? כיצד יכולה החברה למדוד הצלחה?

במילים אחרות, תוכנית עסקית תקינה קובעת כל היבט חשוב של הסטארט אפ.

אין צורך ללכת וליצור תוכנית עסקית בת 60 עמודים כשאתם בשלב הseed, אך מומלץ להבין מה הלקוחות הפוטנציאלים רוצים, איך השוק שלכם עובד ואיך תביאו את המוצר ללקוח. מומלץ להגדיר יעדים ולתחום אותם בחלונות זמן מוגדים. חייבים להציג תקציב מבוסס ומתוכנן ואת השימושים לאותו תקציב. אם אתם לא מסוגלים להציג כמה כסף אתם צריכים, למה הוא ישמש אתכם ולאן החברה תוכל להגיע עם ההשקעה שתקבלו, הסיכויים שלכם לגייס השקעה אינם גבוהים.

3. טיפול נכון בכסף – כשמדובר בסטארט-אפים, כסף הוא עניין קריטי והוא זקוק לטיפול נכון.

אחת הטעויות הגדולות ביותר היא בזבוז, מה שעלול להתרחש כאשר המייסדים הופכים להוטים מדי ומעסיקים המון אנשים. בתחילה, המייסד יכול להאמין שכל העובדים נחוצים, אך פירוש הדבר הוא בזבוז מהיר יותר של כספי המשקיע. כדי להימנע מכך, תגייסו רק את אלה הנחוצים באמת וקחו את תהליך גיוס העובדים צעד אחר צעד.

ומה אם העסק צריך לפתע לבצע שינוי משמעותי במוצר? מה קורה אם יש לשנות את התוכנית המקורית לטובת תוכנית גיבוי? מה אם משקיע נסוג או לקוח לא משלם? מה אם גורם חיוני לעסק עולה יותר מדי? האם יש כסף לטיפול בתרחישים כאלה?

ללא ניהול כספים נכון עסק חדש לעולם לא ימריא.

4. חוסר יכולת לתמרן / להתגמש – כל יזם יגיד ששום דבר מעולם לא הולך כמתוכנן, אבל היכולת לתמרן זה חלק מהמשחק .

רוב הסטארט אפים מבצעים שינויים במוצר בשלבי החדירה לשוק וגם בהמשך הדרך. רבים משנים את המודל B2C ל B2B, מוסיפים או מורידים חלק מהמוצר או פונים בכלל לשוק אחר.

5. לחשוב בקטן – אחד הדברים החשובים ביותר עבור קרנות הון סיכון הוא צוות וגודל השוק "עסקי נישה" שמיועדים לשווקים קטנים, צריכים לפנות לחברים, למשפחה על מנת לגייס את הכסף. מחקר שוק רציני ומעמיק מאפשר לבדוק את מידת האטרקטיביות של המיזם להשקעה.

6. התעלמות מתחושות בטן – אין כמו האינסטינקטים של יזם, וזו כנראה הסיבה שרבים מהם מצליחים עם הסטארט-אפים שלהם. אל תתעלמו מתחושות בטן, השתמשו בהם. יש אומרים כי תחושות בטן הם תוצאה של שכלול לא מודע של המון גורמים שלא ניתן לעבד בצורה מודעת לאור ריבוי המשתנים.

7. השקה בזמן לא מתאים – עיתוי להקמת הסטארט-אפ הוא סוד להצלחה. ישנם נסיבות מסוימות הנמצאות מחוץ לשליטנו (כמו אסון כלכלי, שינוי רגולטורי או אסונות טבע) שעשויות להשפיע רבות על העסק והשוק. עליך לוודא שהסטארט אפ לא יושק מוקדם מדי או בעיתוי לא מתאים.

השקה מוקדמת מדי עלולה לסכן את כל המיזם. שקול את הדברים הבאים: האם מדובר במוצר או בשירות שאנשים באמת רוצים? האם הוא מוכן לשיווק? אחרי הכל, אין דבר גרוע יותר מלהאיץ את תהליך החדירה כשהמוצר עוד לא אפוי מספיק או השוק עדיין לא מוכן למוצר שלך.

מצד שני, אל תחכה יותר מדי ואל תנסה לעשות את המוצר שלך מושלם, אחרת יש סיכוי שכל הכסף יגמר לפני שתוכל להציג הוכחת ביקוש למוצר שלך.

8. לטעות בתהליך גיוס העובדים – וודא שאתה מגייס את האנשים הנכונים. כל כך הרבה סטארט אפים נפלו מכיוון שהעובדים שהתקבלו פשוט לא היו מתאימים לחברה מבחינה מקצועית או שמישהו שלא השתלב בצוות בגלל אי התאמה אישיותית.

סגירת תפריט