משקיעים ברעיונות הם למעשה אנשים פרטיים או גופים פיננסיים שמשקיעים את הכסף שלהם ברעיונות לעסק כלשהו. המשקיעים ברעיונות לרוב ישקיעו את כספם ברעיונות שהם יאמינו בהם כי הם אכן בעתיד יהיו רווחיים. הרעיון בהשקעה ברעיון הוא שהכסף של ההשקעה הראשונית יחזור חזרה, ובנוסף אליו המשקיע יזכה לחלק מהרווחה שהניב הרעיון.
אפשר להבין את האינטרס של בעלי הרעיון לקבל השקעה מצד המשקיעים ברעיונות ובתמורה לתת להם כסף שעולה על סכום ההשקעה הראשונית די בקלות. העובדה היא שקידום של כל רעיון לכדי מוצר, יהיה הרעיון בכל תחום שהוא לא יהיה בו מבין מגוון התחומים הקיימים, דורש הון. הון למעשה, כמו כל אמצעי הייצור האחרים, הוא אמצעי ייצור של ממש. לא די בזאת, אלא שהוא אמצעי הייצור הדומיננטי ביותר בשוק, על כל גווניו השונים. לא ניתן, למעשה, להוציא לפועל כמעט ולא כלום, ללא שימוש בהון מסוים לצורך קידום ההוצאה לפועל.
בשל כך, משקיעים ברעיונות נחוצים. הדבר, כמו שראינו לעיל, נכון לכל התחומים. הדבר כמובן, אם כך, נכון גם לצורך הפיתוח של אפליקציה מכל סוג שהיא.
פיתוח אפליקציה
אם כך, לצורך של פיתוח אפליקציה, כמו גם לכל צורך אחר בעולם היזמות, נדרשים משקיעים ברעיונות. בשפה של מי שלוקח חלק באותו התחום של פיתוח אפליקציות לשימושים שונים, משקיעים ברעיונות נקראים "אנג'לים" (מלאכים). המלאכים עשויים להראות כאילו הם משקיעים ברעיונות שבהגיעו מן השמים כדי לעזור לנו לממש את הרעיון היזמי שלנו בתחום האפליקציות ולהביא אותו לפועל. אבל, כמובן שגם להם יש אינטרס ברור בעניין. אנחנו אמנם נקבל מהם כסף בשלב הראשוני, אך כמובן שבהמשך הדרך נהיה חייבים להחזיר להם תמורה על ההון שלהם שאליו נזקקנו לשם תחילת תהליך הייצור של האפליקציה בשלביה הראשונים.
אנג'לים
כדי שהדבר יעבוד, כמו בכל עסקה טובה, קיים הכרח ששני הצדדים יצאו נשכרים ומרוצים מן העסקה. יש צורך, אם כך, שהתמורה למלאכים שלנו תהיה כזו שתכסה את ההפסד על ההון הנזיל שהם מאבדים נגישות אליו, כמו גם שתהפוך את לקיחת הסיכון למשתלמת עבורם.
נבהיר – הסיכון שבדבר טמון בעובדה שהכסף עשוי ללכת לאיבוד באם ויקרה שהמיזם בצורת האפליקציה לא יצליח. הרי ההון הראשוני שנדרש להשקעה מוצא על דברים כמו פיתוח, שיווק, עיצוב ומיתוג. אם חלילה האפליקציה אינה מצליחה, לא מדובר בציוד שאפשר למכור ודרכו להחזיר את הכסף, אלא משאבים שהושקעו והלכו לאיבוד כליל.
לכן, למעשה, על העסקה להיות כזו שהסיכון וההפסד על ההון הנזיל (העלות השולית של ההשקעה עבור האנג'ל) שווים את הרווח הפוטנציאלי שניתן להפיק. העלויות, אם כך, עולות על ההון שיש להשקיע ואנחנו מגייסים מהאנג'לים.
עלויות פיתוח אפליקציה
עלינו להבין שלמעשה, מעבר לעובדת קיומן של העלויות הראשוניות, כמו גם על עלויות התפעול השוטפות (בהנחה והאפליקציה צלחה את המכשולים הראשוניים ויצאה לפועל), נהיה צריכים בסוף לשלם בחזרה למלאכים שלנו את התמורה שמגיעה להם. התמורה, תהיה זו שסוכמה מלכתחילה. הסיכום מלכתחילה, יהיה כזה שיהיה שווה להם את העלויות שבהשקעת הון כפי שהצגנו אותם לעיל, כך שמדובר בסכום שסביר ויעלה משמעותית על העלויות הראשוניות גרידא.
משקיעים ברעיונות, אם כך, הם גורם שמעבר לכך שמסייע לנו להוציא את החלומות והמיזמים שלנו לפועל, גם צריך להכלל בחישוב העלויות שלנו. העלויות הן, מעבר לעלויות בפועל, עלויות ההחזרים לאנג'לים שתמכו בנו בדרך.
אם כך, יהיה עלינו לחשב לא רק את פוטנציאל ההחזר שלנו ברמת גזירת הרווח לאחר החזר ההוצאות הראשוניות שנדרשו להקמת החברה ותשלום על ההוצאות השוטפות. יהיה עלינו, בנוסף לכך, לוודא שאנו יוצאים נשכרים מן העניין גם לאחר שאנו משלמים למלאכים שלנו את מה שמגיע להם כדת וכדין.
העלויות האחרות כמובן, בין אם שיווק, פיתוח, עיצוב, משכורות, מיתוג, ושאר התפעול השוטף כמו גם ההקמה של המיזם, שבמקרה שלנו יהיה אפליקציה, גם הם עלויות משמעותיות. אל לנו לשכוח, שככל הנראה, בשלבים הראשונים, ללא המלאכים שלנו, לא היינו יכולים לשלם אותם כלל. לכן, בעוד שהאנג'לים, או משקיעים ברעיונות, או ליתר דיוק השירות שהאנג'לים נותנים, כולל בתוכו עלות, אסור לשכוח שהם גם אלו שאפשרו למיזם שלנו לצאת אל הפועל מלכתחילה. זאת כמובן, בהנחה שלא היה לנו את ההון הראשוני הנדרש.
