במקום לחזור על כל ההנחיות הכלליות ליזמות מוצלחת, נתייחס לכמה מההבדלים ונציג נקודת מבט אובייקטיבית של חברה שליוותה פרויקטים בשני התחומים. לפני שנעמיק בסוגיות, נגדיר את המונחים.רוב תהליכי הייעוץ לסטארט-אפים שבהם מספר קטן של מייסדים עם רעיון עסקי, בוחנים שרעיון נוצר בדרך כלל בחלל ריק או מתוך ניסיון העבר שלהם. לאחר בחינת הרעיון המייסדים ישיקו מיזם פחות או יותר מיד ויהפכו אותו למוקד העשייה שלהם. המיזמים הללו הם קו הבסיס להשוואה. מיזמי ספין-אוף הם קצת שונים. קודם כל, הם בדרך כלל תוצאה של מחקר וזיהוי הזדמנות עסקית בתוך הארגון. המייסדים הם בדרך כלל מנהלים בכירים או בעלי החברה שמעוניינים להגיע לצמיחה מהירה ע"י כניסה לשווקים חדשים דרך מוצר חדש המבוסס על ידע ופעילות קיימת. ההבחנה בין שני סוגי המיזמים הללו היא כמובן מעט מלאכותית והגבול מטושטש. אבל יש כמה הבדלים ממשיים בדינמיקה.

מעורבות של לקוחות

מעורבות ומדדי משוב מלקוחות יכולים להיות דרך מצוינת לאמת או לכוון את המיזם שלך. מסיבה זו יש הרבה התמקדות באינטראקציה עם לקוחות ברוב הסטארט-אפים המצליחים וכך בדיוק זה צריך להיות. לספין-אוף, לעומת זאת, קשה הרבה יותר להגיע לשוק במהירות לאור המורכבות הארגונית ושמירה על המותג. יציאה לשוק עם מוצר לא בשל יכולה לפגוע בפעילות קיימת. הרעיון שארגון עובד עליו עשוי להיות זמין לציבור הרחב בעוד 5 שנים, כך שה"לקוחות" היחידים הנוכחיים הם בדרך כלל מנהלים בכירים של חברות ומעורבים בפרויקט. המטרות זהות אך המתודולוגיה בדרך כלל תהיה קצת שונה.

תקציבים ושכר

"סטארט-אפ רזה" הפך לאחת מילות באז רבות בקהילה. למרות שהעקרונות דומים, הם דורשים התאמה רבה כדי ליישם ספין-אוף מוצלח בחברה. מלבד הבעיות של אימות product-market fit , ספין אופים זקוקים לרוב לעובדים מנוסים יותר מאשר לסטארט-אפים מסורתיים. תוכנית עסקית ומחקר מעמיק יותר, פיתוח מוצר ארוך יותר ועלות פטנטים גבוהה יותר, כולם מניעים את התקציב של מיזמים אלה מעל לרמה של סטארט-אפ ממוצע.

מיקוד

תשוקה ומיקוד הם מרכיבי מפתח בסטארט-אפ מצליח. התשוקה היא החלק הקל בתהליך ספין-אוף, אבל המיקוד הוא מסובך. לספין-אוף של חברה יש כמעט תמיד גורמים שיסיחו את דעתם: פרויקטים דחופים שצריך לסיים או אילוצים מבניים בתוך החברה. כאן נדרשת גישה שונה , אך מאד דומה לגישת הסטארט-אפ הרזה כשכמה "מייסדים" עובדים בצורה ממוקדת. גורם הסחה נוסף הוא ניגודי האינטרסים המובנים בבסיס החברה שקשה להימנע מהם: איזון חשיפה מול סודיות, או הקצעת משאבים. אפילו יותר מזה, נסה לעשות "Pivot" כאשר הפרויקט דורש אישורים של מנהלים או דירקטוריון.

מטרה

הסיבות שבגללן נוצרים ספין-אופים גם הן שונות. באופן כללי, ספין-אוף מנסה לנצל מספר מטרות, כמו שימור כישרונות, פיתוח וניצול שירותים וטכנולוגיות חדשות שהתגלו בחברה וחיפוש הזדמנויות עסקיות חדשות. סטארטאפ, לעומת זאת, קשור קשר הדוק למגזר הטכנולוגיה, ותמיד מנסה להשיק מוצר או שירות חדש ופורץ דרך כמה שיותר מהר.
אחת הדוגמאות המובהקות לספין-אוף הוא PEPPER של בנק לאומי. אין כאן חידוש טכנולוגי משמעותי אלא השקת סניף דיגיטלי של הבנק, הממותג כ"בנק נפרד", בו כל השירותים הבנקאיים מוצעים רק דרך אפליקציית מובייל. המטרה של הספין-אוף היא לקדם טרנספורמציה של שירותים בנקאים ולהיות מוכנים לשינויים בענף. על מנת לא לפגוע בלקוחות קיימים שרובם לא מוכנים לאמץ "בנקאות דיגיטלית נטו" אך גם להיות מוכנים ל"בנקאות של מחר", לאומי השיקו " בנק נפרד" שמותאם למגמה הנוכחית.
ההבדלים שמפרידים בין ספינאופים לסטארטאפים הם די גדולים, אבל אין ספק ששתי היוזמות העסקיות דורשות מנטליות וגישה של סטארט-אפ על מנת להגדיל את הסיכויים להצלחה. תהליך ייעוץ עסקי למימוש ספין- אוף של טרגו מבוסס על מודל BCG ומאפשר ללקוחותינו להגיע לצמיחה מהירה במינימום עליות.