הערכת שווי לסטארט-אפ

הערכת שווי לסטארט-אפ

קביעת שווי הסטארט-אפ או החברה היא נקודת מפתח קריטית בתהליך גיוס הכסף עבור היזם. היא מאפשרת ליזם לענות (לעצמו תחילה, וגם למשקיע) בבהירות ובאופן כמותי ומדיד על השאלה - כמה עלי לתת למשקיע תמורת השקעתו? הערכת השווי היא כמובן סובייקטיבית בחלקה, אבל בהינתן הנחות עבודה סבירות שאותן היזם יודע לתקף ולהסביר היא הופכת לנקודת פתיחה משמעותית במשא ומתן על השווי המוסכם. הערכת שווי מקצועית מאפשרת ליזם לקבוע את נקודת הפתיחה למשא ומתן ולתת את הטון על הנושאים החשובים לדיון, במקום לחכות למוצא פיו של המשקיע, ושווה את משקלה בזהב. אנו בטרגו מסייעים ליזמים בשלבים המוקדמים של המיזם להכין תוכנית עסקית מקיפה ומודל פיננסי המשמשים אותנו בתהליך קביעת שווי החברה.

ביצוע הערכת שווי לסטארט-אפ שונה מהערכת שווי לחברה פעילה בכמה היבטים:

• לסטארט-אפ אין הכנסות, לכן לא ניתן להסתמך על ביצועי עבר
• הסיכון הכרוך בסטארט-אפ גבוה משמעותית מסיכון של חברה פעילה – הן הסיכון הטכנולוגי (האם ניתן טכנולוגית לבצע את מה שהמוצר אמור לבצע) והן סיכון השוק (האם השוק ירצה את המוצר).

שוני זה, היוצר אי וודאות גבוהה עבור העתיד הכלכלי של הסטארט-אפ, מקשה על ביצוע הערכת שווי מדויקת אשר ממנה גוזרים את התשובה לשאלה "כמה אחוזים עלי לתת למשקיע", אך ללא הצגת הפוטנציאל העסקי והכלכלי של המיזם נתקשה לשכנע את המשקיע שהמיזם שלנו שווה כמה שאנחנו טוענים שהוא שווה.

ישנם מספר דרכים לבצע הערכת שווי לסטארט-אפ, כאשר שתי הדרכים העיקריות הן באמצעות שיטת המכפיל ושיטת היוון תזרים מזומנים עתידי (DCF) המקובלת והיסודית יותר. שיטת ה- DCF אומרת ששווי החברה הינו נגזרת מסך התזרים החופשי העתידי של החברה. כדי להעריך את ההכנסות העתידיות של החברה ואת התזרים הנקי, אנו עוזרים ליזם לענות על מספר שאלות:

• מהו ה- Total addressable market, או במילים אחרות, מהו גודל השוק המקסימלי של המוצר?
• כמה אחוז משוק זה אנו מעריכים שנכבוש תוך 5 שנים?
• מהו מודל ההכנסות שלנו – כיצד אנו עושים כסף ?
• האם ישנם מתחרים שעשויים לנגוס בנתח שוק שלנו בעתיד (דבר אשר יקטין את נתח השוק שלנו ויכריח אותנו להוריד מחירים בהתאם)?
• איזה סוג הוצאות כרוכות בתפעול החברה ומה גובהן?

התשובות לשאלות לעיל נמצאות כמובן בתוכנית העסקית של החברה, ובלעדיה בלתי אפשרי לבצע הערכת שווי מבוססת ואמינה.

לצורך המחשת אופן חישוב שוויו של הסטארט-אפ, ניקח כדוגמה אפליקציה מתחום ה- Parental Control (שליטה ובקרה של ההורה על אופן השימוש של הילד בנייד).

העובדות:

• מחקר השוק גילה שבשנת 2015 היו 120 מיליון הורדות של אפליקציות מתחום זה
• המודל העסקי הינו גביית תשלום חודשי של $5 עבור כל משתמש פרימיום
• 10% מהיוזרים הם פרימיום

מחישוב מהיר אנו רואים שהשוק המקסימלי שלנו הינו 120,000,000 * 10% * $5 = $60,000,000 לשנה!

כעת, נותר להעריך מה שיעור החדירה לשוק זה בשנה הראשונה, שניה, שלישית וכו' - וכך נגיע להכנסות התזרימיות של הסטארט-אפ. לאחר מכן נעריך מהן ההוצאות הנחוצות לקיום הכנסות אלו בכל שנה, ונאמוד אותם מבחינה תזרימית. תזרים ההכנסות פחות תזרים ההוצאות נותן את התזרים הפנוי בכל שנה.

ההנחות הללו לא "נשלפות מהמותן" אלא מחושבות באמצעות גורמים רבים כגון נתונים על מתחרים, נתח השוק שלהם, קצב הצמיחה שלהם, נתוני מאקרו ומיקרו של שוק היעד ועוד, בהתאם למחקר שוק מעמיק בתוכנית העסקית ובהתאם לקביעת היעדים של המיזם כפי שהם באים לידי ביטוי בתוכנית עצמה.

זהו השלב ה"קל" של הערכת השווי. על המספרים לעיל ניתן פחות או יותר להגיע להסכמה עם המשקיע, בהנחה והמספרים משקפים הנחות שמרניות והגיוניות וכמובן שיש להם תקדים (למשל – מתחרה מתחום זה או תחום משיק שהציג נתוני צמיחה זהים).

השלב הקשה, עליו מתקיים רוב המשא ומתן, הינו קביעת ה- Discount Rate (שיעור ההיוון), הלא הוא הביטוי לגורם הסיכון. ככל שמספר זה גבוה יותר, שווי החברה נמוך יותר, שכן המספר הזה מייצג את הסיכון שהתכנון שלנו לא ייצא לפועל, ולהפך.

לרוב, נהוג לקבוע את גורם הסיכון על פי השלב בו הסטארט-אפ נמצא:

• Seed – 80%+
• Angel – 50-70%
• Series A – 40-60%
• Series B – 30-50%

לשם השוואה, ה- Discount Rate של חברת טבע הינו כ- 9%.